שלוש דרכים פשוטות לפתור קנאה בין אחים

עודכן ב: יול 25



הפעם אני כותבת על משהו שכל כך רלוונטי לי לחיי היומיום שהייתי חייבת לשתף גם אתכן. כבר הספקתן לדעת עליי שאני אמא ל- 3. דניאל, בן שלוש וחצי. אמה, בת שנה וחצי. ותום תום, שאת השנים שלו סופרים בשנים של פילים :) שלושתם ילידי אוגוסט.

במהלך ההריון עם אמה, כל מה שהטריד אותי זה דניאל. "איך דניאל יקבל את זה?" "איך אצליח להמשיך להעניק לו את אותו היחס עם תינוקת בת שבוע?" איך הוא יקבל אותה, איך הוא יקבל אותנו…

ואכן, החודשים הראשונים היו לא פשוטים. אני לא בטוחה שזה היה בגלל דניאל או אמה, אלא בעיקר בגללי. מצאתי את עצמי מלאת תחושות אשם בכל רגע נתון. כשלא סיפרתי סיפור לדניאל לפני השינה כי בדיוק הנקתי את אמה, כשאמה בכתה במיטה אבל דניאל בדיוק חזר מהגן, כששיחקנו משחק ואמה בדיוק התעוררה, כשהייתי צריכה להניק את אמה אבל היינו רק שלושתנו בבית ואת דניאל היה משתעמם או היה רוצה גם לשבת עליי… כל היום תחושות אשם.

הם ביניהם היו מהממים. דניאל שמח כל כך לראות את אמה בכל בוקר מחדש, ואמה היתה מאוהבת לגמרי - עד היום. אני באמת מאמינה שבתקופת ההתחלה הקנאה באמת היתה יותר בגללי מאשר בגללם ובעקבות העובדה שהשרתי את תחושות האשם שלי גם עליהם.

עכשיו אתן בטח שואלות את עצמכן, למה אני כותבת פוסט על קנאה בין אחים שלכאורה הכל מושלם? :) אז ככה... היום- כשאמה פיתחה חלק מהיכולות שיש כבר לדניאל, ופתאום ישנה תחרות סמויה של "ממי מתלהבים יותר כשהוא מצליח משהו" הקנאה פורצת גבולות. אז אמה כבר מדברת, רצה, הולכת, אוכלת הכל ואפשר להגיד שמנטלית היא בגיל של דניאל. הם כבר מדברים ביניהם, משחקים יחד, מעסיקים אחד את השני וזה מהמם! ואז אמה פתאום שרה את השיר של "סמי הכבאי" שעד היום רק דניאל ידע לשיר, והיא מספרת את "אליעזר והגזר" בשלמותו (!!) ועד היום רק דניאל ידע לעשות את זה… אז מתחילה הבעיה. כשההתלהבות שלנו בשיאה, ואנחנו מבקשים מאמה עוד ועוד מהכישרון הזה, יש לנו ילד בן שלוש וחצי שאמנם מבין את הסיטואציה ובדיוק בגלל זה יודע שיש לו פה מתחרה על תשומת הלב שלנו. וככל שהיא יודעת ומצליחה לעשות יותר דברים כמוהו יש לו בעיה.

למזלנו, דניאל מוציא את הכעס שלו/ הקנאה שלו, עלינו, ולא עליה. אותה הוא אוהב. היא לא אשמה… הוא לא רוצה את היחס שלה - כי ברור לו שיש לו את זה ב- 100% (אם לא יותר). הוא רוצה את תשומת הלב וההתלהבות שלנו. הוא מקנא - ובצדק.

על מנת לפייס את הסיטואציה ביצענו ניסוי וטעייה, ולאחר "מדידות אמפיריות" משלנו הצלחנו למצוא את המודל שעובד הכי טוב בשבילנו, אשר עזר לנו להכיל את הרגשות בצורה הנעימה והטובה ביותר.

אז כפי שהובטח, 3 כללים שיעזרו לפתור את הקנאה שבין האחים:

1. חזקי את החיבור שלך

כשהילד שלכם מאמין שאין בעולם הזה מישהו שאת אוהבת יותר ממנו, היריבות בין האחים תימס ותיעלם. כל אחד מהם יבין וידע שאין פה מאבק על הלב שלך. את אוהבת את שניהם הכי בעולם. תנסי לבנות זמני איכות אחד על אחד עם כל ילד בזמנים שונים לאורך היום (בוקר, אחרי הגן, ארוחת הערב וכדומה). לא חובה לקלח אותם כל יום יחד - אפשר להשקיע את זמן האיכות הזה אחד על אחד עם כל אחד מהם, כנ"ל הסיפור שלפני השינה. בכל הזדמנות תחייכי אליהם, תחבקי, תגנבי נשיקה, ולא משנה מה כל אחד מהם עושה או אומר תנסי לראות את זה מנקודת המבט שלו גם כאשר את ממש מנסה להציב גבולות.

2. קבלי את ילדך צוחק

צחוק מסייע לבני אדם להרפות מחרדה (שהיא פחד קל) ומפיצה את הכימיה של הגוף כדי להפחית הורמוני לחץ ולהגביר את הורמון הרוגע, השלווה. בכך צחוק למעשה יכול לסייע לילדים לעבור דרך הפחדים שלהם. למשל, עם בואו של הילד השני, הילד הראשון פתאום נמצא במצב בו הוא הרבה פעמים צריך "לחכות" לך. כי את בדיוק עושה משהו אחר. בזמן הזה שהוא מחכה עוברות בו המון מחשבות של "האם את תיהי שם בשבילו כשהוא קורא לך?" "כשהוא צריך אותך". אז תכיני אותו מראש, ואפילו תתאמנו על זה :) תסבירי לו שמתי שהוא יצטרך אותך הוא פשוט צריך לקרוא לך ולומר: "אמא, בואי!" ושאת מבטיחה לבוא ברגע שזה מתאפשר לך. תתרגלו את זה ותבקשי ממנו ללכת לחדר אחר ולקרוא לך…

ברגע שהוא יקרא לך, תרוצי אליו, תחבקי אותו, תגידי איזה משהו מצחיק שיגרום לו לחייך/ לצחוק, ובכך את מלמדת אותו שאין לו ממה לחשוש ושאת תמיד שם בשבילו. באמצעות הצחוק שאת מוציאה ממנו בדיוק ברגע הזה- שהוא כל כך חרד, את למעשה מסייעת לו להתמודד עם הפחד הזה.תגרמי לו לצחוק - מלא. מהכל. הוא יהיה רגוע יותר, ולשניכם יהיה ממש כיף יחד!

3. תהי מודעת ותקבלי את הרגשות המעורבים של ילדך.

לכל ילד יש רגשות מעורבים לגבי אחיהם. יכול להיות שיהיה לך קשה לשמוע אותו אומר שהוא כועס על אחותו אבל תמיד תדעי שעדיף שהוא יגיד לך את זה וידע שתמיד הוא יכול לדבר איתך על זה וכך למעשה הוא לא יעשה עם "הכעס" שלו שום דבר מזיק לאחותו. חשוב לשאול ולדבר איתו על הכעס, ועל הסיבות לכך ולא להדחיק אותך ולהימנע מהן. ברגע שהכעס הפנימי הזה יתחזק ויהפוך לרגשות שליליים, הוא עשוי להתבטא בתוקפנות, עקשנות לא מובנת ועל כן, מתפקידך להיות ערנית מספיק (עד כמה שאפשר עם שעות השינה המעטות) לכל מצבי הרוח הללו ולרגשות המעורבים האלו. תעודדי כל הזמן רגשות חיוביים ביניהם, במיוחד כשהם מביעים חיבה אחד לשניה, עוזרים אחד לשניה ולהיפך.

ריבים בין אחים זה בסדר. קנאה בין אחים זה בסדר. פשוט צריך לדעת להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר כדי שהקנאה תנותב לאזורים החיוביים שלה, ולא לתחרות אין סופית. הסירי מעלייך את כל תחושות האשם ותמיד תזכרי, שהבאת לשניהם את המתנה הטובה ביותר שיכלת לתת. אין כמו אח/אחות גדולים או קטנים.

72 צפיות
MADE IN ISRAEL