אני אמא שלך. לא חברה שלך

אני אמא שלך. לא חברה


אנחנו רואות את זה בכל מקום. אם זה בשלטי חוצות, בחלונות הראווה בקניון, בפרסומות בפייסבוק או על עטיפת המוצר שקנית ממש עכשיו: אמא. בת. הולכות ביחד ומצחקקות להן שלובות זרועות. ממתיקות סוד בעודן לוגמות שוקו/אמריקנו ומחפשות היכן להניח את עשרות שקיות הבגדים אשר אספו במסע השופינג ממנו הן נחות כעת. החברות הכי טובות.

אממממ... לא. לא חברות הכי טובות. אלא פשוט אמא ובת שממש כיף להם יחד.

חברות הינה שוויונית, בעוד שהורות היא לא. אתן יכולות וצריכות לכבד את ילדכם, אך בעודכן ממצבות אותם באותו מקום כמוכן אתן למעשה רק פוגעות בהם.


להיות ה-BFF של ילדך/ילדתך לא נמנה ברשימת התפקידים הלא מבוטלת הכלולים בהגדרת התפקיד שלנו כהורים למשל:

  • להעניק אהבה ללא תנאים

  • להעניק סביבה בטוחה - פיזית ורגשית

  • ללמד את אותה/אותו את היסודות ל-"איך להסתדר בעולם"

  • לשמש כמנטור

  • להציב גבולות

  • לשמש דוגמא

  • להעביר ביקורת בונה

  • ללמד ערכי משפחה בפרט וערכים חברתיים בכלל

במידה ותעשי את זה נכון, ילדיך ילמדו לסמוך עלייך שתגבי אותם ותגני עליהם באופן שבו אף חבר לא יכול, וזה ייתן להם סיכוי טוב להגיע לבגרות כאשר הם בטוחים ביכולתם לתחזק ולהנות ממערכות יחסים, לנהל קריירה מוצלחת ולהגשים את שאיפותיהם/חלומותיהם בכלליות.

לילדכן יהיו אינספור הזדמנויות לרכוש חברים חדשים לאורך חייהם, אך יש להם רק זוג הורים אחד. אז בואו נשמור בקנאות על התפקיד הזה.

ידידות היא שוויונית. הורות היא לא.

החברים של הילדים שלך שווים אליהם. הם תומכים ברעיונות הפרועים ביותר אחד של השני, אפילו כאשר אלה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי המשפחה והכללים אותם אתם מנסים להנחיל (או סתם פשוט רעיונות לא טובים בחלק ניכר מהמקרים ללא קשר לערך זה או אחר :) ).

חברים הם מתירניים, "שותפים לפשע", וזה אחלה. זה חלק (כיפי) מהחיים, אך פחות שלכם בסיטואציה הזו. לכם יש את החברים שלכם שיגרמו לכם לעשות דברים אידיוטים משל עצמכם.

הדחף להתיידד עם ילדך בעודו פעוט הינו שנוי במחלוקת במקרה הטוב, אך עוד לא ניתן לפרשנות בעיניו של העולל שכן הוא באורך פלא מבין בדרך כלל מה מקומו של מי ("את מכינה לי בקבוק חלב, בוחרת את הצבע של הנחשוש וסוחבת אותי על מנשא/עגלה ולא להפך = את לגמרי הבוסית פה"). הבעיה מתחילה להחריף כאשר הילדים מתבגרים ומתחילים להיות יותר עצמאיים.

כאשר התלות בין הצדדים מתחילה להתרופף, אז ההבנה של "מי אחראי על מי", הבנה אשר אינה רלוונטית ב-"חברות רגילה", מתחילה להתרופף עימה גם כן. בנקודה זו קשה מאוד לצייר קו בחול ולומר לילד "עד כאן".

הסכנה הגדולה ביותר בנטישת האחריות ההורית שלך (דבר אשר נלווה ליחסי חברות עודפים) היא שברגע שאיבדת את מקומך כקובעת הטון בבית - יהיה לך קשה מאד לרכוש את מקומך בחזרה. הורות לעיתים קרובות מבוססת על אמון, וברגע שאיבדת את אמון הילד - מאוד קשה לרכוש אותו בחזרה.


זה יפגע בילדים

ברור, להיות הורה זה הרבה הרבה יותר קשה ומורכב מאשר להיות חברה. לפעמים את צריכה לבשר לילדים חדשות רעות ותאלצי שוב ושוב להגדיר גבולות ולחנך. את חייבת לספק משוב בונה על מעשיהם - ולאכוף תוצאות. פעולות כגון אלה לא יכול למקם אותך כ-"הורה השנה" בעיניהם, אבל זה לא משנה. את מבינה מה את עושה ומה עלול לקרות אם לא תעשי את זה נכון.

ישנן מספר סיבות (וחלקן מפתות) לכך שאת עלולה להיסחף ולהפר את האיזון העדין במאזן הכוחות - הרצון לצאת האם ה-"מגניבה", הרצון לא להעציב את הילד, להיות אשת סוד ע"מ למלא חללים חברתיים או רגשיים ו/או סתם היסחפות בשיתוף יתר ולחלוק איתו מידע אינטימי אשר בוודאי לא יועיל.

בגידות כאלו בתפקיד ההורות מקשות על ההתפתחות הרגשית של הילדים, לא מועילות במקרה הטוב, ופוגעות לצערי במקרה הרע.

אם ננסח את זה בצורה יותר מובהקת - במידה ותנטשי את תפקידך כהורה לטובת החברות עם ילדיך, אז למעשה לא תותירי לו אופציה אחרת והוא ייאלץ להיות הורה לעצמו - עבודה שהוא פשוט אינו מסוגל לבצע, ובינינו, גם קצת מבאסת עבורו. ילדים צריכים הורים מכל מיני סיבות...

הורות היא עבודה כל כך חשובה, וכשזה מגיע לילדים שלנו, אנחנו ה-100% שלהם. אין להם אמא ואבא אחרים. אנחנו נעשה הרבה טעויות לאורך המסע הזה שנקרא הורות זה בטוח, אבל בואו ננסה להימנע לפחות מהטעות הזו ונישאר אמא. לא חברה.

חשוב לי להדגיש כי בפוסט הזה אני לא באה לומר שאל תעשו דברים כייפים עם הילדים שלכם כמו ימי כיף, שופינג, סרט וכדומה. להיפך! תעשו את זה מלא. אבל כאמא ובת/בן ולא כחברה שלהם.

אם אתן חושבות כמוני/ אחרת לגמרי אשמח אם תשתפו :)

שלומית, אמא של תום תום.

#נפשבריאה #אמאטובה #תוםתום #תוםתום #ילדים

54 צפיות
MADE IN ISRAEL